הבנק שלנו חלק א'

מאין יגיע הכסף שיאפשר את התנעת התהליך ויאפשר לנו לגשר על התקופה שבין ההוצאה ובין ההכנסה?

1. נגיע אל הבנק מוכנים. כלומר רק לאחר שהכנו תכנית עסקית ואנו יודעים את דרך הפעולה ובקיאים בכל פרטי הפעילות העתידית. תכנית עסקית מפורטת תעריך את הפעילות של העסק, את הסיכויים והסיכונים ותרסן את האופטימיות שלנו כיזמים. להכנת תכנית עסקית נייחדכתבה נפרדת בעתיד הקרוב. נדגיש כאן כי יזם ובעל עסק בדרך כלל אינו מומחה לתחזיות ולמצגות. לצורך הכנת תכנית עסקית טובה דרושה עזרה של יועץ כלכלי מנוסה שידע לכוון את היזם בהשגת המידע, יבקר את תחזיותיו וידע להציג את המידע הזה באופן שהבנקאי יבין ויאהב.
2. יש להבחין בין צרכי זמן קצר וזמן ארוך: השקעה שאנו מצפים שתחזיר עצמה תוך זמן ארוך יש לממן ממקור לזמן ארוך: הון עצמי, הלוואות מקרנות חוץ בנקאיות או מקורות משפחתיים, שגם יבקרו את התכנית לפני שילוו. כדאי להיעזר בבנק בעיקר למימון הצרכים השוטפים. את ההבחנה בין הצרכים השונים הללו והחלוקה של מקורות האשראי הם מתחום התמחותו של יועץ כלכלי.
3. גם כשהתכנית העסקית שמרנית המציאות מביאה אותנו למצבים קשים יותר. לכן חייב העסק לשמור תמיד רזרבה כספית מסוימת לשעת חירום. תמיד יש לשמור משהו מהאמצעים שלכם למקרה חירום. הרזרבה הזו תשמש כרית בטחון אם ההנחות משתבשות ולא תצטרכו להתחנן בפני הבנק להגדלה דחופה.
4. לבוא אל הבנק מוכנים. על היזם להיות בקיא בפרטי העסק ובמידע מקיף על הענף והתחרות: בעולם, בארץ, בשכונה - לפי העניין. יש להפגין בטחון עצמי, אך לא שחצנות, יש להכין "תכנית מגרה" לכל תרחיש ומענה לקשיים שסביר שהעסק עלול להיתקל בהם, ולדעת בברור כמה כסף רוצים לקבל מהבנק ולמה ישמש.
5. הבנקאי יבקש בטחונות. אילו בטחונות יש באפשרותנו לתת? זה מתקשר לאותן הלוואות מקרנות, אשר מוכנות להסתפק ברמת בטחון נמוכה יותר. הכסף מהן יכול לשמש כחלק מאותם בטחונות שהבנק שלנו לבקש. לעולם אין להשאיר כבטחון יותר ממה שנקבל תמורתו ורצוי להשאיר כבטוחה אמצעים שנוכל להמשיך להפעיל או להינות מתשואה בגינם: רכב, שעבוד שוטף, פקדון ני"ע.
6. יש לעשות שופינג בין בנקים. צריך לקבל הצעות לריבית לגובה העמלות שיגבה הבנק עבור שירותיו השונים וכמובן, גודל האשראי והרכבו.