הבנק שלנו - כתבה ראשונה בסדרה

הבנק – הוא ספק כסף. ממש כמו ספקי תקשורת, עבודה או חמרי גלם או ספקי מוצרים למכירה.
בכסף אפשר להשיג את כל השאר אבל השגת כסף מחייבת ביצוע של מהלכים מורכבים יותר:
1. הקמת עסק, כלומר השקעה במקום, במלאי, באימון עובדים,
2. שיווק - שכנוע לקוחות לקנות מאיתנו: זיהוי המחיר הנכון, הוצאות פרסום כדי להגיע למודעות הלקוחות הפוטנציאליים ועוד,
3. תפעול נכון: צניעות בעלויות, קניה במחיר הנכון שיאפשר לנו להרוויח מעבר לעלויות.
מאין יגיע הכסף שיאפשר את התנעת התהליך ויאפשר לנו לגשר על התקופה שבין ההוצאה ובין ההכנסה?
מהבנק?  תשובה נכונה אך לא מלאה
מקובל לומר שהבנק מלווה לאלה שאינם זקוקים להלוואה. כי גם הבנק כמו כל עסק רוצה להבטיח שיקבל את התמורה בחזרה ושירוויח די כדי להחזיר לספקים שלו: בין השאר אלה שהפקידו אצלו פקדונות וחסכונות.
אז איך "מנהלים" נכון את הבנק?

1. לבקש מהבנק את האמצעים הדרושים רק כשאנו משוכנעים שיש לנו הצדקה להוצאת הכסף. כלומר, ראשית דרושה תכנית עסקית מפורטת שתעריך את הפעילות של העסק, את הסיכויים והסיכונים ותנהג זהירות רבה לאופטימיות שלנו כיזמים. נתייחס בעיקר להשקעה שנבצע, שרובה יאבד אם העסק יקרוס. לסיכויי העמידה בתחזית המכירות, למחירים עליהם מתבססות המכירות והמרווח בין מחירי קניה ומכירה. אך הכי חשוב, להעריך היטב את ההוצאות הקבועות שנצטרך לשלם גם אם לא נמכור דבר. יזם ובעל עסק בדרך כלל אינו מומחה לתחזיות ולמצגות. לצורך הכנת תכנית עסקית טובה דרושה עזרה של יועץ כלכלי מנוסה אשר יכול לכוון את היזם בהשגת המידע, יכול לבקר את תחזיותיו ויודע להציג את המידע הזה באופן שהבנקאי יבין ויאהב.

2. יש להבחין בין צרכי זמן קצר וזמן ארוך: השקעה שאנו מצפים שתחזיר עצמה תוך זמן ארוך יש לממן ממקור לזמן ארוך: הון עצמי, הלוואות מקרנות חוץ בנקאיות או מקורות משפחתיים, שגם יבקרו את התכנית לפני שילוו.  כדאי להיעזר בבנק בעיקר למימון הצרכים השוטפים. את ההבחנה בין הצרכים השונים הללו והחלוקה של מקורות האשראי הם מתחום התמחותו של יועץ כלכלי.

3. גם כשהתכנית העסקית שמרנית המציאות מביאה אותנו למצבים קשים יותר. לכן חייב העסק לשמור תמיד רזרבה כספית מסוימת לשעת חירום. תמיד יש לשמור משהו מהאמצעים שלכם למקרה חירום. הרזרבה הזו תשמש כרית בטחון אם ההנחות משתבשות ולא תצטרכו להתחנן בפני הבנק להגדלה דחופה.

4. לבוא אל הבנק מוכנים. על היזם להיות בקיא בפרטי העסק ובמידע מקיף על הענף והתחרות: בעולם, בארץ, בשכונה - לפי העניין. יש להפגין בטחון עצמי, אך לא שחצנות, יש להכין "תכנית מגרה" לכל תרחיש ומענה לקשיים שסביר שהעסק עלול להיתקל בהם, ולדעת בברור כמה כסף רוצים לקבל מהבנק ולמה ישמש.

5. הבנקאי יבקש בטחונות. אילו בטחונות יש באפשרותנו לתת? זה מתקשר לאותן הלוואות מקרנות, אשר מוכנות להסתפק ברמת בטחון נמוכה יותר. הכסף מהן יכול לשמש כחלק מאותם בטחונות שהבנק שלנו לבקש. לעולם אין להשאיר כבטחון יותר ממה שנקבל תמורתו ורצוי להשאיר כבטוחה אמצעים שנוכל להמשיך להפעיל או להינות מתשואה בגינם: רכב, שעבוד שוטף, פקדון ני"ע.

6. יש לעשות שופינג בין בנקים. צריך לקבל הצעות לריבית לגובה העמלות שיגבה הבנק עבור שירותיו השונים וכמובן, גודל האשראי והרכבו.

במאמר המשך יובאו דגשים בניהול השוטף של חשבון הבנק.

עפר רביב, יועץ כלכלי ועסקי, שימש בתפקידים של מנהל כספים בחברות שונות וכן מילא תפקידי גזבר בקבוצת סאיטקס ובאחת החטיבות של קונצרן כור. משך שנים רבות כיועץ עצמאי וכחונך מטעם מט"י סייע להכנה של תכניות עסקיות וליווה עסקים מול בנקים וקרנות.